דרישות המפרט הרשותי – דרישות כלליות מעסקים טעוני רישוי

סוגי העסקים עליהם חל המפרט האחיד החל מיום פרסומו באתר האינטרנט של המועצה הם על פי המפרטים שפורסמו על ידי משרד הפנים.

הנחיות לעניין הקריאה, השימוש והחלות של כל חלקי המפרט האחיד:

על כל עסק חלות הדרישות מטעם הגורמים הממשלתיים – "נותני האישור" (משרד הגנת הסביבה, המשרד לביטחון הפנים (משטרה וכיבוי), משרד הכלכלה, משרד החקלאות ופיתוח הכפר ומשרד הבריאות)  וגם הדרישות של "רשות הרישוי"  - במקרה זה מועצה מקומית יפיע.

המפרט האחיד של מועצה מקומית יפיע מורכב משני חלקים – "דרישות כלליות מעסקים"  ו – "דרישות פרטניות מעסקים".

מבקש הרישיון – בבואך לקרוא את המפרט האחיד, עליך לעבור ולקיים את כל האמור בכל אחד  מהשלבים המוזכרים לעיל:

שלב 1: קיום כל דרישות נותני האישור הרלבנטיים לפריט העיסוק/סוג העסק המסוים, המופיעים באתר ממשל זמין.

שלב 2 : קיום דרישות רשות הרישוי המופיעות במפרט האחיד של מועצת יפיע בפרק "דרישות כלליות מעסקים".

יובהר בזאת כי כל הדרישות המופיעות בפרק זה "דרישות כלליות מעסקים"  הינן חלק בלתי נפרד ומחייב מהמפרט ועל מבקש הרישיון לעמוד בהן ככל שהן רלבנטיות לעסקו.

באחריות מבקש הרישיון לקרוא את הדרישות הכלליות, לבחון אלו מדרישות אלו רלבנטיות לגבי עסקו ולקיימן. זאת בנוסף לאמור בפרק דרישות פרטניות מעסקים.

שלב 3: קיום דרישות רשות הרישוי המופיעות במפרט האחיד של  מועצת יפיע  בפרק "דרישות פרטניות מעסקים".

באחריות מבקש הרישיון לקרוא את הדרישות הפרטניות המופיעות בטבלה, תחת מספר הפריט הספציפי של עסקו ולקיים את כל הדרישות והמגבלות המופיעות תחת מספר פריט זה.

דרישות כלליות מעסקים:

יובהר בזאת, כי כל הדרישות הכלליות המופיעות בפרק זה הינן חלק בלתי נפרד ומחייב מהמפרט ועל מבקש הרישיון לעמוד בהן, ככל שהינן רלוונטיות לעסקו (וזאת בנוסף לאמור בפרק  "דרישות פרטניות מעסקים").

1. כללי

1.1. אין בדרישות המפורטות להלן, לעניין כל פריט עיסוק, כדי לגרוע מחובתו של מבקש   הרישיון למלא אחר כלל דרישות נותני האישור הרלבנטיים לאותו פריט עיסוק, וכל דרישות חוק רלוונטיות אחרות, גם אם תקבענה בהמשך.

1.2. אין באמור במסמך זה כדי לפטור מבקש הרישיון מקיום דרישות כל דין החל עליו אף אם הוראות הדין אינן מפורטות במסמך.

1.3. בנוסף, מבקש הרישיון בתחומי מועצה מקומית יפיע, יפעיל את עסקו בהתאם לחוקי העזר העירוניים הרלבנטיים לפעילות עסקו.

1.4. מסמך זה אינו מהווה רישיון עסק. מי שמנהל עסק ללא רישיון עובר על החוק ויהא צפוי לעונשים הקבועים בחוק.

1.5. אין באמור במסמך זה כדי לפטור את המבקש רישיון, מהגשת בקשה ומקבלת אישורים מתאימים לפי החוק ולפי כל דין.

1.6. במידה וקיימים/מופעלים בעסק, עיסוקים נוספים החייבים ברישוי לפי צו רישוי עסקים (עסקים טעוני רישוי), התשע''ג-2013  (למשל – אטליז הנמצא במרכול), יחולו עליהם גם התנאים המסוימים שבמפרט האחיד, לגבי כל אחד מאותם עיסוקים.

1.7. על מבקש הרישיון או מבקש הרישיון לעמוד גם בהוראות תכנית בניין עיר ו/או הוראות היתר הבניה החלים על העסק הרלוונטי.

1.8. הדרישות הכלליות הנ"ל, רלבנטיות למפרט הנוכחי (הכולל 13 פריטי עיסוק). המועצה שומרת לעצמה את הזכות להוסיף או לגרוע מהדרישות הכלליות במפרטים הבאים שיפורסמו ביחס לשאר פריטי העיסוק בצו רישוי עסקים.

1.9. כל שינוי בהוראות כל דין, החל על העסקים נשוא דרישות אלה, יחול עליהם מיום פרסומו כדין ויחייב את העסקים.

1.10 המועצה המקומית מבקשת לשמור על הצביון המסורתי של היישוב, תוך התחשבות בערכי הדת והמסורת המאפיינים את היישוב ותושביו. לפיכך, בכפוף להנחיות כל דין, רשות הרישוי לא תיתן יד ולא תעודד פתיחת עסקים הפוגעים באופיו המסורתי של הכפר לרבות, אך לא רק עסקים כגון בארים ומסעדות בהם נמכרים משקאות אלכוהוליים דיסקוטקים, מכוני עיסוי וספא, עסקים לממכר אביזרי מין וחומרי תועבה.

1.11 אירועים המוניים יאושרו על ידי רשות הרישוי ובלבד שלא יהיה בהם בכדי לפגוע בצביון המסורתי והדתי של הישוב ותושביו וזאת בכפוף להוראות כל דין.

2.  מחלקת תברואה

2.1. באחריות בעל העסק לדאוג שסביבת העסק תהיה נקיה מפסולת (הנחיות לגבי פסולת אה סעיף 6.2 (ז) להלן), שפכים או כל מטרד סביבתי אחר בסביבת העסק.

2.2. כל מקום העוסק במכירת מזון יצורו עיבודו או אחסנתו יהיה מחויב להציג לרשות הרישוי הסכם הדברה חתום עם מדביר מוסמך.

3. שילוט

3.1.המבקש לשים שלט בתחומי המועצה יפנה לרכז רישוי עסקים במועצה, ד"ר גזאלין חאדר האחראי על נושא השילוט , שידון בעניין וישיב למבקש.

3.2. לא יאושר שילוט הכולל תכנים פוגעניים לרבות תמונות ותכנים שיש בהם כדי לפגוע בצביון המסורתי והדתי של הכפר ובכפוף להנחיות כל דין.

 4. תחבורה

4.1. עסקים החייבים באישור ועדת תחבורה:

מוסך, חניון, תחנת מוניות, תחנת דלק, השכרת/מכירת רכב, רחיצת רכב, התקנת אביזרים לכלי רכב, בית ספר לנהיגה, עסק לתיקון תקרים, עסקים המבצעים משלוחים (להם מעל 3 כל רכב) עסקים להם נדרשות מעל לחמש חניות תפעוליות וכל עסק לו היקף משתמשים גדול.

4.2. ועדת תחבורה תתכנס עפ"י הצורך, ובין היתר, כדי לדון בבקשות שהוגשו לרישוי עסק.

5. הוצאת פריטים מחוץ לכותלי העסק

5.1. הוצאת שולחנות וכסאות מחוץ לשטח העסק לשטח ציבורי ו/או לרשות הרבים תורשה בכפוף למתן היתר מאת ראש המועצה ותשלום אגרה בהתאם לחוק העזר עירוני בתחום ככל שייחקק.

5.2. הוצאת סחורה מכל סוג שהוא מחוץ לשטח ציבורי ו/או לרשות הרבים תורשה בכפוף למתן היתר מאת ראש המועצה ותשלום אגרה בהתאם לחוק העזר העירוני בתחום ככל שייחקק.

6. רוכלות

רוכלות תתבצע בהתאם לאמור בחוק רישוי עסקים התשכ"ח 1968.

7. נגישות

7.1. מבקש הרישיון שהוא מקום ציבורי או שירות ציבורי כהגדרתם בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח – 1998, יקיים במלואן את הוראות הנגישות לפי פרק ה'1 לחוק האמור.

7.2. מבקש הרישיון  יגיש לאגף הנדסה במועצה  תכנית לביצוע התאמות נגישות לאנשים עם מוגבלות, אשר הוכנה על ידי מורשה נגישות.

7.3. מבקש הרישיון  יישם את התכנית כאמור, וישלח לאגף הנדסה דו"ח חתום על ידי מורשה הנגישות שהתכנית שהוצעה על ידו אכן בוצעה במלואה.

8. היחידה הסביבתית

הרשות משתייכת ליחידה סביבתית אזורית הרי נצרת הכוללת את היישובים: אכסל, דבורייה, משהד, עילוט, עין מאהל, יפיע, טורעאן, ריינה.

מנהל היחידה: מר חביב אללה מוראד

כתובת : מועצה מקומית עין מאהל ת"ד 3 רחוב ראשי 16930

טל: 04-6550905 פקס : 04-6550906

דוא"ל : morad147@gmail.com

שני-חמישי 08:00-16:00 שבת 08:00-14:00

כל העסקים יידרשו לחתום על עמידה בחוקי הסביבה (רעש, זיהום אויר וניקיון).

קישור לתנאים סביבתיים לעסקים באתר המשרד להגנת הסביבה

הנחיות איכות הסביבה בתחומים: מפגעי רעש, מטרדי ריח ועשן, זיהום קרקע, חומרים מסוכנים, שפכי תעשייה, פסולת, מזיקים ואסבסט.

מטרת ההנחיות היא להבטיח שמירה על משאבי הטבע ואיכות הסביבה.

ההנחיות מתבססות על חוקים, תקנות, צווים וחוקי עזר מקומיים, אשר גוברים על ההנחיות במקרה של סתירה.

ההנחיות להלן אינן מיועדות לעסקים שמופיעים בטור ג(1) בצו רישוי עסקים )עסקים טעוני רישוי(.

 

8.1. הנחיות כלליות לתחום איכות הסביבה:

8.1.1. על העסק לעמוד בתנאי חוקי העזר של המועצה המקומית יפיע העוסקים בתחום איכות הסביבה כפי שיחולו מעת לעת.

8.1.2. על העסק לעמוד בדרישות תקנות בריאות העם (התקנת מכשיר מונע זרימת מים חוזרת), התשנ"ב 1992.

8.1.3. על פי דרישת היחידה האזורית לאיכה"ס יבצע בעל העסק דיגום שפכים/ אוויר או ביצוע מדידות רעש/ קרינה ע"י איש מקצוע המוסמך לכך ו/ או מעבדה מוסמכת.

8.1.4. על פי דרישת היחידה האזורית לאיכה"ס יתקין בעל העסק מתקני קדם/ מתקני טיפול באוויר/ארובות/ יסדיר תשתיות בכדי למנוע מטרדים ונזקים סביבתיים.

8.1.5. על פי דרישת היחידה האזורית לאיכה"ס יגיש בעל העסק דו"ח סביבתי/פרשה טכנית/סקר סיכונים/ דו"ח אקוסטי אשר יוכן על ידי איש מקצוע, בתאום מראש עם היחידה.

8.2. הנחיות פרטניות לסוגי מפגעים בתחום איכות הסביבה:

8.2.1. מפגעי רעש
הרעש הוא קול לא רצוי והפרעה סביבתית. רגישות האוכלוסייה למפגעי רעש גדלה והולכת, וכך גם הדרישה לנקיטת אמצעים להפחתתם. לרעש מגוון רחב של השפעות על הגוף והנפש של האדם. הרעש מעיק על העצבים, מגביר את צריכת האנרגיה של הגוף, מעייף ופוגע בכושר הריכוז.

הנחיות:
8.2.1.1. בעל העסק יפעיל את העסק באופן שלא יגרם רעש בלתי סביר כהגדרתו בתקנות למניעת מפגעים (רעש בלתי סביר), התש"ן - 1990.

8.2.1.2. בעל העסק יפעיל את העסק באופן שלא יגרם מטרד רעש כאמור בתקנות למניעת מפגעים (מניעת רעש), התשנ"ג - 1992.

8.2.1.3. על אולם / גן שמחות יעמוד בתקנות רישוי עסקים (התקן מד-רעש באולם שמחות ובגן אירועים), התשס"ו-2006.

8.1.2.4. עסקים המשמיעים מוסיקה, כגון: ברים, מועדונים, אולמי / גני שמחות, יידרשו בנוסף לעמידה בתקנות המופיעות בסעיפים 1-3 להגיש תסקיר אקוסטי מאת  מומחה לאקוסטיקה, שיאשר שהמקום אינו מהווה מטרד רעש לסביבה.

8.1.2.5. עסקים באזורי מגורים המפעילים מתקנים מסוג מזגנים, מנועי קירור, מערכות אלקטרו- מכניות, מערכות לטיפול באוויר או כל מתקן רועש אחר, יידרשו,  בנוסף לעמידה בכל הוראות הדין ובפרט בתקנות המופיעות בסעיפים 1 ו- 2, למגן את המיתקנים מרעשולהציג אישור מומחה לאקוסטיקה על כך.

היחידה האזורית לאיכות הסביבה רשאית להוסיף ולדרוש מבעל עסק ו/או להתנות מתן רשיון עסק בהתקנת מיגון אקוסטי נוסף על זה המפורט לעיל.

קישורים:

א .תקנות למניעת מפגעים (רעש בלתי סביר), התש"ן - 1990.

ב .תקנות למניעת מפגעים (מניעת רעש), התשנ"ג - 1992.

ג .תקנות רישוי עסקים (התקן מד-רעש באולם שמחות ובגן אירועים) התשס"ו-2006.

8.2.2 מטרדי ריח ועשן

ריח הוא תכונה אורגנולפטית (בעל השפעה על המראה, הטעם והריח) הניתנת לתחושה באמצעות מערכת חוש הריח בזמן ההרחה של חומרים נדיפים מסוימים.

מטרד ריח חזק או בלתי סביר נקבע בין השאר לפי כמות התלונות וצוות מריחים שעברו הכשרה.

הנחיות:

8.2.2.1. מבקש הרישיון  ינקוט בכל האמצעים הנדרשים על מנת למנוע גרימת רעש בלתי סביר, בהתאם לקבוע בחוק למניעת מפגעים, התשכ"א-1961, תקנות למניעת מפגעים (מניעת עדכוניהם, ככל שיהיו מעת לעת.

8.2.2.2. עסק שנמצא כגורם אפשרי לרעש בלתי סביר, יבצע על חשבונו, באמצעות בודק רעש מוסמך, מדידות רעש. במידה ונמצא שהעסק חורג מערכי הסף שבתקנות שלעיל, יגיש ליחידה הסביבתית להגנת הסביבה, תכנית להקטנת עוצמת הרעש שנכתבה על ידי יועץ אקוסטי מוסמך.

8.2.2.3. מבקש הרישיון יישם את המלצות התכנית שלעיל, מיד לאחר שאושרה על ידי היחידה הסביבתית  להגנת הסביבה.

8.2.2.4. מבקש הרישיון  לא יגרום ליצירת ריח חזק או בלתי סביר, כהגדרתו ב"נוהל להגדרת מפגעי ריח" של המשרד להגנת הסביבה, כתוצאה מפעילות עסקו.

8.2.2.5. במידה ויש חשש ליצירת ריח בלתי סביר, יגיש מבקש הרישיון, ליחידה הסביבתית  להגנת הסביבה, תכנית להפחתת הריח.

8.2.2.6. מבקש הרישיון יישם את ההמלצות שבתכנית, מיד לאחר שאושרו על ידי היחידה הסביבתית להגנת הסביבה.

קישור
חוק למניעת מפגעים התשכ"א - 1961

8.2.3. זיהום קרקע

קרקע מזוהמת הינה קרקע שמצוי בה חומר מזהם, הגורם לכך שהקרקע תהווה סיכון לבריאות הציבור או לסביבה.

זיהום קרקע הינו שחרור של חומר מזהם לקרקע, הגורם לכך שהקרקע תהיה  קרקע מזוהמת, ואם הייתה הקרקע מזוהמת טרם השחרור כאמור, יראו כל שחרור נוסף של חומר מזהם לקרקע כזיהום קרקע.

הנחיות:

8.2.3.1. בעל העסק לא יגרום לזיהום קרקע, וימנע מכל פעולה המזהמת קרקע או עלולה לגרום לזיהום קרקע, במישרין או בעקיפין, מייד או בחלוף זמן.

8.2.3.2. בעל העסק לא יסלק לקרקע חומר מוצק, נוזל או גז או קרקע מזוהמת אלא בהתאם להוראות כל דין ובאישור נותן האישור.

8.2.3.3. במידה וקיים חשש/ חשד להמצאות זיהום קרקע במגרש בו מתוכנן העסק, יידרש העסק לערוך סקר קרקע, לפני תחילת הפעילות/ הבנייה.

8.2.3.4.  עסק בעל היתר רעלים, יתכן ויידרש לפני סגירה או העתקת המפעל, לערוך סקר קרקע. עפ"י המלצות הסקר יבוצע טיהור וניקוי השטח כולל מבנים קבועים וציוד.

8.2.3.5. אחסון סולר/שמן/ חומר מזהם קרקע יהיה בתוך מיכל (כלי קיבול). המיכל יוצב במאצרה העמידה לחומר המאוחסן במיכל. המאצרה תעמוד בתנאים:

א. קיבולת המאצרה תהיה לפחות 110% מנפח המכל המאוחסן בה.

ב. במידה ולמעצרה פתח ניקוז הפתח יהיה סגור למעט לשם  ריקון יזום של מי נגר נקיים.

ג. המאצרה תשמר נקייה בכל עת.

הנחיות המשרד להגנה"ס לתכנון וביצוע של סקרי קרקע ושיקום קרקע מזוהמת.

  1. מזיקים

בישראל יש מספר סוגים של מזיקים הנחלקים למשפחות של מכרסמים ,זוחלים, חרקים, עופות ועוד. מניעת מטרד ממזיקים יכולה להיעשות ע"י פעולות מניעה (כגון אחסון נאות של פסולת/ שלילת תנאים להיווצרות בתי גידול), או ע"י הדברה. רוב רובה של ההדברה מיועד למאבק בחרקים (משפחה הכוללת בין היתר: יתושים, זבובים, נמלים, מקקים). חומרי ההדברה המסורתיים מבוססים על רעלים (העלולים להזיק לבע"ח נוספים מלבד המזיקים, כגון בני אדם), ועל כן יש לבצע הדברה בהתאם לאמצעי זהירות (ראה הנחיות להלן).

הנחיות:

  1. בעל העסק יפעיל את העסק באופן שלא יגרום למטרדי מזיקים.
  2. ע"פ דרישת היחידה יבצע בעל העסק ניטור שבועי לבדיקת הימצאות מזיקים ובתי גידול למזיקים.
  3. בעל העסק ירשום וישמור את ממצאי הניטור  למשך שנה לפחות.
  4. במקרה ונמצאו מזיקים או בתי גידול למזיקים, ינקוט בעל העסק אמצעים לסילוק בתי הגידול ויינקטו פעולות להדברת מזיקים.
  5. פעולות הדברה באמצעות חומרי הדברה יבוצעו על ידי מדביר מוסמך מכוח תקנות רישוי עסקים (הדברת מזיקים), התשל"ה – 1975.
  6.  העתק של רישום פעולות ההדברה בחתימת המדביר ישמרו בעסק למשך שנתיים לפחות. פעולות ההדברה יבוצעו בתכשירי הדברה שאושרו מכוח תקנות החומרים המסוכנים (רישום תכשירים להדברת מזיקים לאדם), התשנ"ד -  1994, ונרכשו כדין.

                

קישורים:

א      תקנות רישוי עסקים (הדברת מזיקים), התשל"ה – 1975.

ב      תקנות החומרים המסוכנים (רישום תכשירים להדברת מזיקים לאדם), התשנ"ד -  1994.

ג      תקנות בריאות העם (התקנת מכשיר מונע זרימת מים חוזרת), התשנ"ב 1992.

 

  1. חומרים מסוכנים:

על פי חוק חומרים מסוכנים, התשנ"ג - 1993, לא יעסוק אדם ברעלים אלא אם כן יש בידו היתר רעלים מאת הממונה על ידי השר להגנת הסביבה. היתר הרעלים ניתן לאחר בדיקת אנשי המקצוע, כולל ביקור בעסק, בחינת הסיכונים וההערכות למניעתם, וכן קביעת דרישות ותנאים לטיפול בהם, בשגרה ובחירום. רעל הוא כל חומר מן החומרים המפורטים בתוספת השניה לחוק, בין בצורתו הפשוטה ובין מעורב או ממוזג בחומרים אחרים.

תוקף היתר רעלים נקבע בהתאם לתקנות החומרים המסוכנים (אמות מידה לקביעת תוקף היתרים), התשס"ג - 2003. על פי התקנות, מסווגים העוסקים בחומרים מסוכנים לפי רמת הסיכון (לטווח המיידי או לטווח הבינוני והארוך) הנשקפת מהם סכנה לאדם ולסביבה.

 

הנחיות:

לשם קבלת היתר רעלים, בעל העסק יפנה למשרד להגנת הסביבה, מחוז הצפון, בטלפון:             

04-6059131.

 

קישורים:

         א         חוק חומרים מסוכנים, התשנ"ג - 1993.

         ב         תקנות החמרים המסוכנים (סיווג ופטור), התשנ"ו - 1996.

          ג       טופס בקשה להיתר רעלים.

 

טיפול בחומרים מסוכנים – תיק מפעל

על כל עסק , העונה להגדרת "מפעל מסוכן" בהתאםלתקנות רישוי עסקים (מפעלים מסוכנים), תשנ"ג-1993  חלה חובה להכין ולהחזיק תיק מפעל אשר יכיל את הפרטים הבאים:

  1.  
  2.  
  3.  
  4.  
  5.  

 

העתק מתיק המפעל יימסר לרשות הרישוי ויעודכן מעת לעת.

 

  1. אסבסט:

אסבסט הוא שם כללי לקבוצת חומרים טבעיים בעלי מבנה גבישי של סיבים צרים וארוכים. לסיבי האסבסט תוחלת חיים ארוכה והם עמידים בפני אש, חום, קורוזיה, כוח מכני וכימיקלים.

האסבסט הוכח כמסרטן בבני אדם, חדירה של סיבי אסבסט למערכת הנשימה עלולה לגרום למחלות קשות, שאינן ניתנות לריפוי, המופיעות תקופה ארוכה לאחר החשיפה הראשונית.

כל שימוש חדש באסבסט (ייצור, ייבוא, מסחר, בניה ושיווק) אסור בישראל, עם זאת, מכיוון שהאסבסט מסוכן לבריאות רק כאשר הוא במצב התפוררות, אין מניעה מלשהות במבנים בהם מותקן אסבסט-צמנט במצב תקין.

 

הנחיות:

  1. בעל עסק לא יתקין אסבסט, מוצר המכיל אסבסט או פסולת אסבסט ולא יבנה באסבסט בין אם לשימוש חדש ובין לצורך תיקון, שיפוץ או חידוש לשימוש קיים.

 

  1. בעל עסק המחזיק במבנה המכיל אסבסט צמנט, יחזיק את מבנה האסבסט במצב תקין , ללא שברים וסדקים.

 

  1. בעל העסק לא יבצע פעולות קידוח, חיתוך, שיוף, ליטוש, ניסור, חיתוך והשחזה, במוצרים ובמבנים המכילים אסבסט.

 

 

  1. במידה וימצאו בעסק לוחות אסבסט צמנט פגומים (במצב מתפורר, סדוק או שבור) יפעל בעל העסק להסרת האסבסט ולסילוקו לאתר מורשה לפי הוראות החוק, באמצעות קבלן אסבסט צמנט מורשה.

קישורים:

         א         חוק למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק, התשע"א - 2011.

         ב         מרשם בעלי הרשיונות העוסקים באסבסט.

 

  1. פסולת

פסולת הינה תוצר לוואי שלילי של הפעילות האנושית, ניתן להגדיר כפסולת שאריות, חפצים או מוצרים חסרי ערך שאין בהם צורך. פסולת מצטברת עלולה לגרום למפגעים הבאים: מחלות (בשל התרבות מזיקים וחיידקים), מזיקים ומטרד ריח, סכנה לבעלי חיים, זיהום קרקע, אוויר ומים, פגיעה בנוף, וסכנת הרעלה (במידה ומדובר על פסולת מסוכנת כגון צבעים, מדללים, שמן, סוללות, דלק, מתכות כבדות ועוד). למניעת מפגעים אלו, חשוב לאחסן ולפנות את הפסולת בהתאם להנחיות הבאות.

 הנחיות:

  1. מבקש הרישיון ירכוש כלי אצירה לפי הנחיות המועצה ויפנה את הפסולת הביתית הנוצרת בעסקו לכלי האצירה לטובת פינויים על ידי המועצה.
  2. כמות מיכלי האשפה, נפחם ומיקומם, בהתייחס לכל עסק, ייקבעו על ידי מחלקת שיפור פני הכפר (שפ"ע) במועצה , בהתאם לגודל העסק, עיסוקו, מיקומו בכפר ותדירות הפינוי מהאזור בו נמצא העסק. הפרטים האמורים יועברו למבקש הרישיון על ידי מחלקת שפ"ע.

 

  1. מבקש הרישיון יעמוד בהנחיות חוקי העזר של המועצה:

 

קישור לחוקי העזר של המועצה באתר המועצה :

 

חוקי עזר מועצה מקומית יפיע

     

  1. פסולת הנוצרת בעסק שאינה פסולת ביתית תפונה על ידי מבקש הרישיון , על חשבונו  באמצעות קבלנים מאושרים על פי חוק ולאתרים מאושרים על פי חוק או באמצעות הרשות כנגד תשלום אגרה , והכל בהתאם לחוקי העזר של המועצה שיהיו תקפים באותו מועד.

 

  1. מבקש הרישיון המפנה את הפסולת הנוצרת בעסקו באמצעות קבלנים, כאמור בסעיף 4 (ולא אמצעות המועצה ), ישמור את מסמכי הפינוי המאשרים הטמנת הפסולת באתר מאושר, בעסק, למשך  3 שנים לפחות ויציגן לרשות לבדיקה – על פי דרישה.

 

  1. פסולת נייר, זכוכית, ו/או כל זרם אחר שהוא בר מיחזור, יפונו על ידי מבקש הרישיון לפחים ייעודיים שיוצבו על ידי הרשות ואו לאתר מיחזור מאושר על פי חוק.

 

  1. פסולת אלקטרונית תפונה על פי ההסכמים שיהיו קיימים מעת לעת עם הגוף המוכר על ידי מדינת ישראל לטיפול בסוג פסולת זה.

 

  1. בכל מקרה שהוראות הדין יקבעו חובת מיחזור בתחומים נוספים ו/או חובת מיחזור שונה מן המפורט בפרק זה, יחולו הוראות הדין.

 

  1. מבקש הרישיון שבעסקו נוצרת פסולת של מזון מן החי, כגון בשר או דגים, יאסוף את הפסולת האמורה בשקיות פלסטיק עבות וקשורות היטב, ויפנה את השקיות לכלי אצירת האשפה או למכולה סגורה, שתידרש על ידי הרשות מעסקים מסויימים, בתדירות של  אחת ליום לפחות .

 

  1. מבקש הרישיון יטאטא וינקה את המדרכה הגובלת בעסקו, יאסוף את האשפה שנמצאה על המדרכה הגובלת בעסק וישמור על המראה והמצב התקין והנקי של עסקו - לרבות החזית, בכל עת.

 

 

  1. בעל העסק יאחסן פסולת מוצקה עד לפינויה במכלים המותאמים  לסוג הפסולת וכמותה ובאופן שימנע מפגעים לסביבה לרבות, מטרדי ריח, מזיקים, ו/או פיזור פסולת ותשטיפים לסביבה.

 

  1. בעל העסק יאסוף  ויפנה את הפסולת המוצקה מהעסק בתדירות אשר תמנע מפגעים סביבתיים.

 

  1. בעל העסק יפנה על פי כל דין פסולת מוצקה לאחת או יותר מהאפשרויות הבאות  :

 

  1. פסולת מוצקה הניתנת למחזור- לרבות - פסולת קרטון / נייר / מתכת / עץ / פלסטיק תפונה למפעל מחזור המורשה על פי כל דין בהתאם להוראות חוק איסוף ופינוי פסולת למחזור התשנ"ג- 1993 .

 

  1. פסולת מוצקה שאינה ניתנת למחזור לאתר סילוק פסולת מורשה על פי כל  דין.

 

  1. לתחנת מעבר לפסולת מוצקה מורשה על פי כל דין.

 

  1.  

 

  1.  

 

  1.  

 

14.3. עסקים מסוימים שיוגדרו על ידי המועצה, בהתאם לשיקול דעתה בהסתמך על גודל העסק וכמות פסולת הקרטון הנוצרת בו, יחויבו לרכוש ולהפעילמכבש קרטון ויפנו את פסולת הקרטון, על חשבונם, לקבלןמאושר על פי דין. מבקש הרישיון ישמור את מסמכי הפינוי המאשרים הטמנת הפסולתבאתר מאושר, בעסק, למשך3 שנים לפחות ויציגן לרשות לבדיקה – על פי דרישה.

 

  1. חל איסור מוחלט על שפיכת פסולת לכלובי קרטון או למיכלים אחרים אחרים המיועדים לפסולת ברת מיחזור.

 

15. פינוי הפסולת ייעשה בתיאום עם האחראי על פינוי הפסולת במועצה.

 

  1.  

  

קישור: 

    חוק איסוף ופינוי פסולת למיחזור התשנ"ג- 1993 .

 

  1. הנחיות לטיפול בשפכים: 

תאגיד הרי נצרת:

 תאגיד הרי נצרת הינו תאגיד המים והביוב של היישובים: נצרת, עילוט , אכסאל  ,יפיע וריינה.   אחריותו של התאגיד כוללת :

תשתיות פנים עירוניות עד למונה מים וכן עד לשוחת הביוב בגבול המגרש.

תשתיות איזוריות וקווי איסוף בין הישובים .

 4 מתקני מים ראשיים.

 16 תחנות סניקה לשופכין.

סניף יפיע שעות פתיחה ופרטי קשר:

טל' 046084346
יום ג': 8:30- 15:00
יום ה': 10:00 - 18:00
יום ו': 08:30 - 13:00

קישור לשליחת דוא"ל : https://www.hari-nazareth.org.il/he/112/

 

9.1.       מפרט לעסקים טעוני רישוי:

9.1.1.    שפכים מעסקים שיוזרמו למערכת הביוב הציבורית יעמדו בתקנות רשות המים.

9.1.2.    כל עסק המתחבר למערכת הביוב הציבורית חייב להעביר לאישור מוקדם של  הרי נצרת תכנית מערכת הביוב של העסק בה תסומן קיבולת של מפריד שומן )אם       נדרש, (מיקום שוחות (לצרכי דיגום).  

9.1.3.    כל עסק שיש בו שומנים כגון מסעדות, מפעלי ייצור מזון, מוסכים וכדומה, חייב להתקין       על קו הביוב של העסק מיתקן מפריד שומנים אותו יש לתחזק בקביעות על ידי חברה         מתמחה. פינוי השומנים מהמפריד יעשה אל מתקן מורשה לטיפול בשומנים. קבלות על          הפינוי ישמרו בעסק במשך שלוש שנים לפחות. העסק חייב בתחזוקה תקינה ונאותה של         מפריד השומן. עסק החייב בפינוי שומנים חייב רישום מסודר על תדירות פינויים לאתר         מאושר לטיפול בשומנים.

9.1.4.    עסק של רחיצת מכוניות חייב לעמוד בתקנות המים (כללים לרחיצת רכב ולשטיפת   משטחים מרוצפים במים) התשס"א – 2002 המחייבים בין השאר שימוש במתקן למחזור        מי השטיפה ואיסור שימוש במים זורמים מרשת המים לצרכי שטיפת הרכב. תנאים        מחייבים לעסק של רחיצת מכוניות:

            א.         העסק חייב במתקן מחזור למים. השימוש במי שתייה לא ממוחזרים לרחיצת                       המכוניות אסור.  

            ב.         מי השטיפה ינוקזו למתקן מחזור ושאריות המים יתועלו למערכת הביוב של             העסק.

            ג.          העסק חייב בהתקנת מפריד שומן.

            ד.         העסק חייב בהתקנת מז"ח (מתקן למניעת זרימה חוזרת).

      9.2. עסקים עם חומרים מסוכנים:

                        עסק שיש בו חומרים מסוכנים ייאסר עליו לשפוך אותם לביוב אלא לאספם                            לפינוי לאתר מורשה. נדרש להמציא אישור לפינוי החומרים המסוכנים                           לאתר מורשה

  1. שפכי תעשייה:

                        שפכי תעשיה יוזרמו למערכת הביוב רק בהתאם לתקנות רשות המים – לרבות                      לאחר ביצוע כל טיפול בשפכים כנדרש בתקנות אלורוב מוחלט של שפכי                                   התעשייה והשפכים הביתיים-סניטאריים הנוצרים בישראל מושבים להשקייה                חקלאית. לשם כך, נקבעים סטנדרטים המגבילים את איכות השפכים המוזרמים                    למכוני טיהור השפכים העירוניים (מט"שים).

 הנחיות:

  1. על כל בעל עסק לעמוד בכללי תאגידי מים וביוב ובתקנות המופיעות בקישורים להלן
  2. חל איסור על הזרמת תשטיפים/ שפכים/ נוזלים אל מחוץ לשטח העסק.
  3. במקומות בהם קיימת תשתית ביוב ציבורית- חובה על העסק להתחבר אל מערכת הביוב הציבורית ולהזרים אליה את כל השפכים והתשטיפים הנוצרים בעסק. במקום בו לא קיימת מערכת ביוב ציבורית- על בעל העסק להתקין מיכל אגירה אטום ועמיד בפני החומרים המוזרמים אליו. כל השפכים/ התשטיפים הנוצרים בעסק ייאגרו במיכל זה. המיכל יפונה בתדירות אשר תמנע זליגת שפכים, וכן תמנע מטרדי ריח.
  4. המיכל יצויד במערכת אלקטרונית למניעת זליגה הכוללת מצוף והתראה ישירה לבעל העסק.
  5. במקרה של פינוי שפכים על ידי מוביל שפכים, ישמור בעל העסק בעסק קבלות על  פינוי וקליטת השפכים במתקן טיפול בשפכים,  לתקופה של  שלוש שנים  לפחות.
  6. מכשירים למניעת זרימה חוזרת (מז"ח)
  7. כל עסק, כהגדרתו בתוספת ל- "תקנות בריאות העם (התקנת מכשיר מונע זרימת מים חוזרת), התשנ"ב -  1992, יתקין מכשיר מונע זרימת מים חוזרת למערכת מי שתייה (להלן מז"ח), בקטעה צינור שבו מקבל העסק את המים שלו מתאגיד המים  ( הרי נצרת)  כאמור בתקנות. מבקש הרישיון ישלח למחלקת רישוי עסקים ותאגיד המים  הרי נצרת את אישור התקנה של המז"ח.
  8. מבקש הרישיון יחזיק את המז"ח במצב תקין בכל עת  ויבצע בדיקה שנתית על ידי מתקין מוסמך – כהגדרתו בתקנות האמורות (באחריותו המלאה ועל חשבונו של מבקש הרישיון) .
  9.  במידה ונתגלו בבדיקה זו ליקויים, יתקן מבקש הרישיון את הלקויים, מיידית ויבצע בדיקה חוזרת למז"ח, על ידי מתקין מוסמך.
  10. תוצאות הבדיקה השנתית של הבודק המוסמך ו/או הבדיקה החוזרת, יועברו למחלקת רישוי עסקים ותאגיד  הרי נצרת ובמקביל יישמרו בחזקת מבקש הרישיון ל-3 שנים לפחות.

 

  1. שפכים

9.4.1. מבקש הרישיון של אחד מסוגי העסקים המוזכרים בתוספת השלישית של כללי תאגידי  מים וביוב (שפכי מפעלים המוזרמים למערכת הביוב), תשע"ד – 2014.

9.4.2. שפכים תעשייתיים (לא סניטרים) שמקורם מפעילות העסק, יוזרמו למערכת הביוב העירונית רק לאחר שעמדו בערכי הסף הרלבנטיים לשפכים המוזרמים למערכת הביוב העירוני, כאמור בתוספת הראשונה של כללי תאגידי מים וביוב (שפכי מפעלים המוזרמים למערכת הביוב), תשע"ד – 2014.

9.4.3. נדרש לבצע דיגום שפכים.

9.4.4. מבקש הרישיון יממן את עלות ביצוע הדיגומים שיתבצעו אצלו על ידי תאגיד המים (הרי נצרת) בהתאם לתעריפים שנקבעו בכללי תאגידי מים וביוב (תעריפים לשירותי מים  וביוב והקמת מערכות מים או ביוב), תשע"א-2009.

9.4.5. מבקש הרישיון מבין עסקים, כמפורט בסעיף 3.3.1 לכללי המים, יתקין על חשבונו שוחת   דיגום בתא הביוב האחרון של העסק, לפני נקודת התחברותו לביוב העירוני, או במקום אחר, כפי שיורה לו תאגיד המים  הרי נצרת. במידה וקיימות מספר נקודות  הזרמה לביוב העירוני, תותקן נקודות הדיגום על פי דרישת תאגיד המים הרי נצרת.

9.4.6. בכל מקרה של חשש לחריגה מערכי הסף הרלוונטיים לשפכים המוזרמים למערכת הביוב העירוני, כאמור בתוספת הראשונה של כללי תאגידי מים וביוב (שפכי מפעלים המוזרמים למערכת הביוב), תשע"ד – 2014,  באחריותו המלאה של מבקש הרישיון לדווח על כך ל הרי נצרת באופן מידי, ולפעול בהתאם להנחיות התאגיד  והמשרד להגנת הסביבה, על מנת להביא לתיקון התקלה.

9.4.7. מפעלים לעיבוד מזון לסוגיו (לרבות חמוצים, בשר, דגים ועופות, חלב ומוצריו), יידרשו להקים מתקן קדם טיפול לטיפול בשפכים על מנת להביאם לערכים הנדרשים בתוספת הראשונה של כללי תאגידי מים וביוב (שפכי מפעלים המוזרמים למערכת הביוב), תשע"ד– 2014 .

9.4.8. בכל מקרה בו הותקן בעסק מתקן לטיפול בשפכים (לרבות מפריד שומנים), שוחת הדיגום תוקם ביציאה ממתקן הטיפול בשפכים ולא כנדרש בסעיף 3.3.3.

9.4.9. עסק מסוג בית בד יפריד את זרם "מי העקר" מזרם השפכים התעשייתיים ו/או הסניטריים יאגור אותם בנפרד ויטפל בהם על פי חוק ודרישות המשרד להגנת הסביבה.

קישורים:

  א.      תקנות המים (מניעת זיהום מים) (איסור הזרמת תמלחת למקורות מים), התשנ"ח - 1998.

  ב.      תקנות המים (מניעת זיהום מים) (מתכות ומזהמים אחרים), התשס"א - 2000.

   ג.      תקנות רישוי עסקים (ריכוזי מלחים בשפכים תעשייתיים), התשס"ג - 2003.

   ד.     תקנות המים (מניעת זיהום מים) (ערכי הגבה של שפכי תעשיה), התשס"ד - 2003.

   ה.     כללי תאגידי מים וביוב (שפכי מפעלים המוזרמים למערכת הביוב) , התשע"ד-2014.

   ו.      כללי תאגידי מים וביוב (התקשרות חברה עם רשות מקומית לביצוע גבייה), תשע"ד-2014

  1. וטרינר הרשות

10.1. וטרינר הרשות הינו ד"ר חוסאם כנאנה.

שעות קבלת הקהל :

ימי שני וחמישי בשעות 08:00-12:00

 טל: 054-7747806

דוא"ל: Hosam_k@walla.com

במסגרת פעילותו מקיים המערך בדיקות משנה למזון מן החי (עופות, בשר, דגים ומוצריהם). הפיקוח על המזון נועד להבטיח שהמזון שהציבור צורך יהיה בטוח מפני  גורמי סיכון מיקרוביולוגיים וכימיים. כבעלי עסקים הינכם מחוייבים לקלוט אך ורק מוצרים שהתקבלו עם תעודת משלוח חתומה של בדיקות משנה. בנוסף, עליכם להכיר את דרישות החוק בכל הנוגע לאחזקה וטיפול במוצרים מן החי.

10.2. בנוסף, ע”פ תקנות צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים), החזקה שלא לצרכים חקלאיים, התשס”ט-2009 הקמת מתקן להחזקת בעלי חיים מחייבת הודעה לגוף האחראי בפיקוח הוטרינרי, קרי וטרינר המועצה.

10.3. בעסק שיש בו אחסון, עיבוד והגשה של בשר:

הגדרה לצורך פרק זה -

בשר: בשר עופות, דגים ובקר או חלק ממנו, טרי, מקורר, קפוא, מבושל, מעושן, טחון או מעובד בדרך כל שהיא לרבות מוצרי בשר ומוצרים המכילים בשר.

10.3.1.  מבקש הרישיון  יעמוד בכל האמור בחוקים רלבנטיים קיימים ו/או חוקים אשר יחוקקו במקומם או בנוסף להם.

10.3.2.  מבקש הרישיון יעמוד בכל האמור בתקנות רישוי עסקים (תנאי תברואה נאותים לבתי אוכל), התשמ"ג – 1983 לרבות הדרישות הנוספות לתקנות אלו ופרוט חלק מדרישות תקנות אלו המופיעות להלן:

א. מבקש הרישיון לא ירכוש בשר, מחוץ ליפיע  אלא אם כן הבשר מלווה בתעודת בריאות וטרינרית שחתומה על ידי הרופא הווטרינרי של המפעל ממנו נרכש הבשר.

ב. מבקש הרישיון לא יקבל, לא יחזיק, לא ימכור, לא יכניס ולא ירשה לאחר להחזיק או למכור או להכניס בשר לעסק, שלא עבר בדיקת משנה אצל הווטרינר הרשותי או מי שהוסמך מטעמו  וקבל חותמת שהבשר "נבדק והותר". 

ג. מבקש הרישיון  שרכש בשר שמקורו בכפר יפיע , ישמור בעסק את העתקי כל תעודות המשלוח או החשבוניות והקבלות בגין רכישתו. התעודות תשמרנה בבית העסק במשך 3 חודשים לפחות ממועד הרכישה ותוצגנה לווטרינר הרשותי לבדיקה – על פי דרישתו.

ד. מבקש הרישיון לא יאחסן בשר, באותו מקרר, יחד עם ירקות, סלטים וגבינות.

ה. מבקש הרישיון לא יגיש בשר ומוצריו שהופשרו או חוממו, יום או יותר לפני יום ההגשה.

ו. מבקש הרישיון לא יקפיא בשר טרי או בשר אחרי הפשרה.

ז. מבקש הרישיון לא ישווק ולא ישמיד בעצמו בשר שפג תוקפו. השמדה כאמור תיעשה על ידי הווטרינר העירוני בלבד.

ח. מקום הכנת בשר בעסק יהיה סגור עם דלתות וחלונות מרושתים למניעת חדירת מכרסמים, עופות ובעלי חיים אחרים.

ט. כל מוצרי המזון הגולמיים אשר מוחזקים בעסק יהיו עם תווית מקורית של היצרן אשר תעיד על מקורם ועל התאריך האחרון המותר למכירתם.

אין להחזיק/ לאחסן/ למכור בעסק מוצרי מזון שהתאריך האחרון לשיווקם פג.

           

קישורים:

קישור להנחיות בנושא "תנאי תברואה נאותים למרכולים" 3122

 

  1. הועדה לתכנון ובניה

ועדת התכנון והבנייה במרחב התכנון של המועצה המקומית יפיע הינה ועדת תכנון מרחבית מבוא  העמקים.

מרחב התכנון של הועדה המקומית "מבוא העמקים" כולל תשע מועצות מקומיות. מוקם בעיקרו בהרי נצרת ובחלקו במבואות המערביים של עמק יזרעאל.
שטח מרחב התכנון הוא כ25,000 דונם והוא גובל במרחבי התכנון של הערים נצרת, נצרת עלית והמועצות האזוריות עמק יזרעאל ומגידו.

ישוביי הוועדה: אכסאל, בסמת טבעון, יפיע, כפר כנא, משהד, עילוט, עין מאהל, ריינה ורמת ישי

יו"ר הועדה : מר חסין פארס.

שעות קבלת קהל במשרדי הוועדה המקומית

  • ביום ד' בין השעות 8:30 – 13:00 בתיאום מראש.
  •  אצל יו"ר הוועדה מר חסין פארס: בתיאום מראש דרך מזכירתו גנית
  • אצל מהנדס הוועדה אדר' יוסף חביב: ביום ד' בתיאום מראש דרך מזכירתו חנה.
  • הכניסה למבנה הוועדה תתאפשר רק למחזיקי תוו ירוק או תעודת התחסנות
    כתובת הוועדה : רחוב הציפורן נוף הגליל 5   1700000
  • טלפון: 04-6468585 פקס: 04-6551346
  • מענה טלפוני במחלקת הרישוי בין השעות 16:00-13:30

דואר אלקטרוני של מהנדס הוועדה - אדר' יוסף חביב : Yousef@mavo.co.il

טרם הגשת בקשה מומלץ לבדוק בוועדה המקומית לתכנון ובנייה האם ניתן להקים עסק כמבוקש בכתובת הנדרשת עפ"י התכניות ומגמות התכנון הקיימות. כמו כן יש לבדוק אם קיימות חריגות בנייה במבנה.

תכניות המבנה שיוגשו לרישוי עסקים ילוו בהיתר בניה, טופס 4 ובצילום דף ראשון מגרמושקה עם היתר.

מצו"ב קישור לנוהל הוועדה בנוגע לתנאים כללים לביצוע עבודות בפטור מהיתר.

תנאים כלליים לביצוע עבודות בפטור מהיתר

נוהל המועצה במתן רישיון עסק זמני לעסקים שלא עומדים בדיני תכנון ובנייה.

אעל שימוש במבנים ישנים,ללא היתר:
מבנים שהוקמו לפני הקמת הוועדה לתכנון ובנייה ואין בכוונת הוועדה להגיש תביעותיידרש המצאת אישור יועץ בטיחות וקונסטרוקטור מוסמך על יציבות המבנה.

בבקשות של עסקים קיימים במבנים ללא היתר:
שימוש במבנים אשר עבורם הוגשה בקשה להיתר בנייההיתר לשימוש חורג ו/או לגיטימציה קיבלו את תנאים/הנחיות הוועדה והשלימו את רובם ובמידה ויובהר שלעסק יש סיכוי קרוב לוודאי לקבל היתר תפיק הועדה אישור זמני מותנה בהשלמת הדרישות החסרות עפ"י הנחיות הוועדה.

ג.בקשות של עסקים קיימיםבמבנים ללא טופס 4:
עסקים במבנים בעלי היתר בנייהאך ללא טופס 4 יאושר זמנית רק לעסקים שעמדו בתנאי ההיתר. כל בקשה תיבחן לגופהרישיון עסק בנסיבות האמורות יינתן בכפוף להמצאת אישור בטיחות של מהנדס/יועץ בטיחות, או  מהנדס המועצה שהחריגה בה מדובר אינה כרוכה בבעיות של בטיחות.

קישורים:
תנאים כללים לביצוע עבודות בפטור מהיתר.